2 ובמקום שבא השם אחרי שני הפעלים – הוא זרות בלשון, ודרשוהו חז"ל תמיד שסמך שני הפעלים להשוותם זה לזה באיזה דבר; או שהיו תכופים ברגע אחד ויקרא ס' א, צו ס' קעט